חדשות

ינואר31
הערכות הרשויות המקומיות להתמודדות עם רעידת אדמה

הערכות הרשויות המקומיות להתמודדות עם רעידת אדמה

אתמול (25/1/2017) הורגשה ברחבי הארץ רעידת אדמה קלה. מוקד הרעש היה באזור האי כרתים ועוצמתו 5.6. ארץ ישראל הינה אזור פעיל מאד מבחינה סיסמולוגית ותיעוד לרעידות אדמה משמעותיות באזור קיים כבר מימי עזיה מלך יהודה בספר זכריה פרק י"ד פסוק ד " ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה".

רעידת האדמה המשמעותית האחרונה התרחשה באזור באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת וגבתה את חייהם של תושבים רבים כמו גם נזקים משמעותיים מאד שנגרמו לרכוש ולמבנים. חיפוש מהיר ופשוט באינטרנט יחשוף בפנינו מסמך שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואשר מפרט את תרחיש הייחוס הלאומי אשר נקבע על ידי ועדת ההיגוי.

התרחיש קובע כי : "על מדינת ישראל להיערך לרעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית-שאן. לפי התרחיש באירוע זה ייהרגו 16,000 איש, ויהיו 6,000 פצועים קשה ו - 377,000 מפונים. נוסף על כך, יהיו 10,000 מבנים הרוסים ול-20,000 מבנים ייגרמו נזקים כבדים".

מלחמת לבנון השנייה חידדה באופן משמעותי את האחריות ורמת הציפיות הנדרשת מהרשויות המקומיות ומראשי הרשויות בפרט בהקשר לאופן התנהלותם בשעת חירום ובהקשר ליכולתם לספק לתושבים שירותים קיומיים וחיוניים באופן שוטף.

מילת המפתח להתמודדות עם תרחישים מעין אלו היא "רציפות תפקודית והמשכיות עסקית", מושג אשר קיבל משמעות חדשה ומפורטת בשנים האחרונות. משרד מבקר המדינה פרסם בשנים האחרונות מספר רב של דוחות (לא מחמיאים) הנוגעים למוכנותם של גופים ציבוריים להתמודד עם מצבי חירום דוגמת רעידת אדמה. דו"ח המבקר מגדיר את נושא הרציפות התפקודית באופן הבא:

" המשכיות עסקית מוגדרת בתקן הישראלי  ובמרבית התקנים הבין-לאומיים כיכולתו של ארגון להתכונן לאירועים המפריעים לפעילותו ולהגיב עליהם כדי להמשיך בפעילות הרגילה באופן ובהיקף שתוכננו מראש .

מטרותיה העיקריות של תכנית להמשכיות עסקית הן להבטיח את שרידותו של הארגון, להגן על נכסיו החשובים, לאפשר להנהלתו שליטה על סיכונים וחשיפות, לקדם צעדים המונעים את התממשותם של חלק מאירועי החירום האפשריים, לאפשר פעולה יעילה ואקטיבית של הנהלת הארגון בשעת אירוע החירום וטיפול בהשבת הארגון לפעולה. גופים ציבוריים נדרשים אף להבטיח את יכולתם לספק שירותים חיוניים לציבור בעת אירוע חירום.

לאור הנתונים הנ"ל נשאלות מספר שאלות יסוד מהותיות:

·         האם מדינת ישראל ערוכה להתמודד עם רעידת אדמה כפי שמופיע בתרחיש הייחוס?

·         האם הרשויות המקומיות במדינת ישראל ערוכות לספק לתושבים את הצרכים הקיומיים הבסיסיים באירוע מעין זה כפי שמחייב החוק?

·         האם לרשויות המקומיות קיימים האמצעים המתאימים בעיקר בתחום השליטה והבקרה אשר יסייעו בניהול משבר משמעותי מעין זה?

הדוחות שפורסמו בשנים האחרונות מראים באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי רמת המוכנות של כלל הגופים במשק לוקה בחסר ובחלק מהמקרים אינה קיימת כלל וכלל. גופים ברמה של משרדי ממשלה אינם מחזיקים בתרחיש ייחוס רלבנטי וגם אם יש כזה הרי שלא מבוצעות באופן שוטף ומתוכנן פעילויות שתכליתן קידום ההערכות.

מצבן של הרשויות המקומיות רחוק גם הוא מלהיות מזהיר. למרות שחלק מן הרשויות ביצעו התקדמות בנושא ההערכות להתמודד עם מצבי לחימה שונים הרי שבתחום ההערכות לרעידת אדמה המצב קשה ומרבית הרשויות אינן ערוכות וככל הנראה יתקשו מאד לתפקד באירוע בסדר גודל של הרס ונפגעים כפי שהוגדר בתרחיש הייחוס הלאומי.

המפתח ליכולתו של ארגון לנהל משבר בסדרי גודל מעין אלו נעוצה בשלושה מרכיבים בסיסיים שבלעדיהן ניהול המשבר יהיה בלתי אפשרי:

·         נהלים והגדרות.

·         תרגולים מקדימים.

·         מערכות שליטה ובקרה תואמות את תרחיש הייחוס.

למרבית הארגונים ובדגש על הרשויות המקומיות לא קיימות מערכות שליטה ובקרה אשר יכולות לסייע לקברניטים לנהל את האירוע. מדובר במערכות שאמורות להיות פשוטות להפעלה, לפעול בשגרה ובחירום ללא צורך בביצוע שינויים משמעותיים במערכת ועל המערכת לאפשר פעילות במצבים של העדר רשתות סלולאריות או חשמל. מערכות כאלו שיפעלו אל מול הציבור ובין בעלי התפקידים בארגון יסייעו לצמצם בצורה משמעותית את הבלבול, חוסר הסדר והמצוקה בה יהיו נתונות הרשויות המקומיות בהתרחש אירוע מעין זה.

  צור קשר
  ליקומפאס בע"מ

השיטה 1 , פרק תעשיה בר לב
ד.נ. משגב 2015600

04-8111434
info@licompass.com

  ליקומפאס טק בע"מ

“אי אפשר ללמד אדם דבר. ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו.”
גלילאו גליליי