חדשות

אוגוסט30
דבר מפקד חטיבת

דבר מפקד חטיבת "עודד" במלחמת לבנון השנייה

רוח וערכי צה"ל הם הסמן הימיני לביצוע משימות, הן בשגרה והן במלחמה. התנגשות בין ערך דבקות במשימה לבין חיי אדם ילווה אותנו בכל מבצע ובכל מלחמה. אסור שהתנגשות זו תוביל לאי ביצוע משימות. עם כל הקושי והמורכבות שבדבר - ערך המשימה מעל לכל. יש לפעול בתבונה ובתחבולה ולמלא כל משימה שנדרש אליה במקצועיות, בתעוזה ובנחישות, שכן "המעז מנצח".

יום שישי, לוחמי החטיבה מקבלים את השבת בבתיהם ואז הצלצול מגיע. "הנך מתבקש להגיע ליחידתך שבפילון בהקדם האפשרי".
זו הייתה קבלת שבת מיוחדת במינה. בזמן קצר ובפחות מ-24 שעות מפקדי וחיילי חטיבת "עודד" התייצבו בבסיס והתארגנו על הציוד לביצוע משימותיהם.

המח"ט נקרא לקבוצת פקודות במקביל להפעלת החייגן לחיילי החטיבה. המשימה: לשלוט על אזור הגזרה המזרחית ולמנוע ירי קטיושות על קריית שמונה וצפת. מיד מתכנסים המפקדים וכל מג"ד מקבל את המשימה שלו. אנחנו יוצאים לדרך בהבנה שיש לחטיבה שלושה ימים להתארגן, לאמן את החיילים באימון בסיסי ולהעלות כשירותם המבצעית במהירות.

לשמחתי הרבה זכיתי במג"דים ובמטה שפועלים באופן מקצועי והיררכי, מקבלים פקודות ומבצעים אותן על הצד הטוב ביותר. תוך זמן קצר התכנית משתנה והגדוד הראשון מקבל פקודה להיכנס ולפתוח ציר. מפקד הגדוד יחד עם פלוגת הסיור מקבל את המשימה ונע לכיוון תוך דיווח שהשטח מוכן לכניסת החטיבה.

יום אחרי מוריד המח"ט פקודה למג"ד החי"ר (חיל רגלים) לכבוש את המרחב השולט על מטולה והאזור ולמנוע זליגת מחבלים לאזור זה. במקביל היה עליו להיות מוכן להעביר כוחות לאזור נוסף. המשימה מתקבלת ע"י המג"ד והגדוד מבצע אותה במספר שעות תוך נפילות של פצצות מרגמות על הכח. למרות הסיכון, הנחישות של המפקדים מעמידה את ערך המשימה כעליון. יחד עם הגדוד נכנסת פלוגת טנקים מגדוד אחר.

באותו ערב, מקבלת החטיבה משימה להתחיל לנוע למחרת בשעות אחר הצהריים (15:00 לערך) ולכבוש את אזור מרג'-עיון. לאחר מכן היה עלינו להתמקם במרחב למשימות חדשות וזאת תוך הפסקת ירי הקטיושות על יישובי הצפון. חטיבת "עודד" נכנסה למחרת בשעה המדויקת באור יום ובסיוע כוחות ארטילריים על מנת לבצע משימותיה בזמן ובכל העוצמה.

החטיבה מתחילה לנוע באור יום בסמוך למטולה ומתקדמת בנחישות תוך פתיחת השטח באש ובתצפית עד לאזור המנחת. אש תופת נוחתת על גדוד שנע סמוך לחפ"ק המח"ט. כתוצאה מכך נהרג חייל, דוד שמידוב ז"ל, ונפצעים ארבעה. סמג"ד הטנקים מקבל פקודה מהמח"ט לעלות על הגדר, לחצות את שדה המוקשים ולהתקדם לעבר הכח לפינוי הפצועים. לאחר עשרים דקות, הפצועים באורח קשה של החטיבה נמצאו כבר בדרכם לבית החולים וזאת בשל הנחישות והמשימתיות של סמג"ד הטנקים. בזכותו ובזכות הטיפול הרפואי בשטח ניצלו חייהם של לוחמים אמיצים אלה.

מפקד הגדוד שנפגע מעביר את הפצועים לסמג"ד הטנקים, עולה מולי בקשר ומדווח המשך תנועה - כמובן שלא היה צריך באישור לעניין זה (על זה נאמר ונכתב - "עדיף לבלום סוסים דוהרים מאשר לדחוף פרדות עצלות"). תוך מספר שעות מדווח המג"ד על סיום המשימה.

בו זמנית גדוד הסיור מתקדם ויורה טילים לעבר אזורי מחבלים שדווחו כמארב חזבאללה. בסיוע טנקים מחטיבתו של מח"ט 434 האזור המאוים נכבש כליל.

החטיבה ממשיכה להתקדם ומגיעה לפאתי הכפר אליו נדרשה להגיע. מפקד האוגדה, תא"ל ארז צוקרמן, מקבל החלטה להכניס את חטיבת הטנקים על מנת לחסוך זמן ולנצל את המומנטום להתקדמות הכוחות (החלטה נכונה ואמיצה), וכך היה.

מח"ט 434 נכנס בראש הכח כמו מפקד דגול ומוביל את החטיבה יחד עם חפ"ק (חוליית פיקוד קדמי) הסמח"ט (שפרש מצה"ל לגמלאות וחזר לסייע במלחמה). חטיבת הטנקים מתקדמת. מיד אני עולה בקשר מול המח"ט ומבקש שישים לב כי הטנקים קרובים ללוחמים. הוא עונה לי, תוך ביצועי ירי פגזים לכיוון (מזרח) - שהכל בשליטה ושהוא רואה את החפ"ק הרגלי שלי ואת חיילי הגדודים ומעדכן אותי בהתפתחות הקרב, התקדמות כוחות החטיבה שלו וקווי התיאום.

גדודי הטנקים דוהרים בשיא העוצמה - חוויה מלחמתית לכל דבר ועניין. גדוד הסיור של חטיבת "עודד" מתקדם וממשיך לפתוח את הציר בתיאום מלא עם הגדודים השכנים. השעה כבר אחרי חצות, חטיבת הטנקים מגיעה ליעדה כמתוכנן ומתחילים חילופי אש עם החזבאללה. גדוד הסיור של החטיבה מתקדם בראש החץ החטיבתי וחובר לחטיבת הטנקים (למעשה זה היה המח"ט והסמח"ט). שאר הטנקים נפגעו מאש אויב ו/או נתקעו בבוץ הלבנוני - מדובר היה באזור חקלאי רווי בתעלות מים שלא אפשר את התקדמות הטנקים.

גדוד טנקים אחר הבין שצריך לחזור ולהתארגן מחדש להתקפה בשטח ישראל, מה שגרם לכך שלא היה שום טנק מלבד טנק המח"ט באזורנו - תקלה מבצעית וחוסר תיאום שגרם להחלשת העוצמה האוגדתית בהתקפה.

פלוגת הטנקים הכפופה לחטיבת "עודד" נמצאת באזור אחר ומבצעת ירי לאזורים שנצפים בהם כוחות חזבאללה ולמקומות חשודים. המ"מ, סרן צור זרחי ז"ל, מתקדם יחד עם המחלקה המובילה, מחפש מטרות אויב ומבצע חיפוי לכוחות החי"ר. במהלך הפעילות הטנק שלו חוטף טיל והוא נהרג. קצין שהוביל את כניסת השריון לפני כניסת החטיבה במקצועיות ובגבורה. יהי זכרו ברוך. לימים, אביו נחום זרחי השתתף יחד איתי במסע ייעוד וייחוד במסגרת קורס מ"פים/מג"דים - גם הוא סא"ל לשעבר בגדוד שריון שגידול דור של לוחמים וקצינים.

חטיבת "עודד" עמדה במשימתה וגרמה להפסקת ירי הקטיושות על ישובי הצפון בגזרתה. היא המשיכה לעסוק בחילוץ שמונה טנקים שנתקעו בעמק הגזרה המזרחית. לצורך כך החלטתי להכניס את הגדוד הרביעי. המג"ד חננאל דוראני קיבל פקודה להגיע תוך 6 שעות ליעד ולחבור לחפ"ק המח"ט. הסמח"ט שלי, שבלעדיו כניסת החטיבה לא הייתה מצליחה להיות כה מסודרת ומקצועית - דאג להכניס את גדוד החי"ר של חננאל.

בתוך כשעתיים חננאל מופיע בבניין של חפ"ק המח"ט. הייתי בטוח שלקח אוטובוס והגיע רכוב כי מסתבר שלא הגיע לבד אלא עם כל הלוחמים. הוא קיבל משימות בהתאם.

במהלך ההיערכות להגנה החטיבה עסקה באיתור חוליות אויב וכוחות חזבאללה דרך מידע מודיעיני ותצפיות, זאת במקביל להפעלת האש מארטילריה ומטוסים. בשלב זה הקדמית של החטיבה, בפיקודו של ראש המטה (הרמ"ט האולטימטיבי) סא"ל רונן רפא"ל - הפעילה את המעטפת בתיאום מלא עם חפ"ק המח"ט והכינה משימות עתידיות באופן הראוי לציון.

גדוד ההנדסה האוגדתי גם הוא הוכפף לחטיבה וקיבל משימה לפתוח ציר. הגדוד פתח את הציר חלקית בלבד בעקבות על ההחלטה על הפסקת האש, שהתקבלה לאחר שמונת ימי הלחימה של הגדוד ושהייתו בשטח לבנון. בבוקר יום ראשון חולצו כל הטנקים לשטח ישראל וכל חיילי החטיבה יצאו מלבנון יחד עם חפ"ק המח"ט.

הפיקוד על חטיבת "עודד" הוא זכות גדולה. החטיבה היא התשיעית לקום. היא הוקמה במלחמת העצמאות והובילה בכל מלחמות ישראל. ב-2006 השתתפה שוב בגאווה ובגבורה וביצעה את המשימות שנדרשה אליהן ללא היסוס וללא עוררין, על הצד הטוב ביותר.

הרמטכ"ל דן חלוץ ציין לחיוב את מפקדי החטיבה והגדודים בסיכום המלחמה, על איכות הביצוע ועמידה במשימות ללא שום תקלה מבצעית לאורך כל הפעילות בתוך שטח לבנון, ועל כך שהיו המפקדים בראש הכח.

מיד עם הכרזת הפסקת האש ויציאת הלוחמים מלבנון התבקשה החטיבה להיות "חטיבה תחת צו" - ושוחררה למעשה רק שבועיים לאחר הפסקת האש. גם אז לא שמעתי מהמפקדים או מהחיילים כל טרוניה.

לקחים רבים עלו מהמלחמה. בהחלט היו אתגרים רבים, מוכנות וכשירות הכח היה אחד הנושאים הקריטיים במלחמה זו. בישיבת המפקדים הראשונה לאחר המלחמה שאלתי את המג"דים מתי אפשר להתחיל לאמן את החטיבה. התשובה הייתה "מיד וכמה שיותר מהר!". לא צפיתי לתשובה אחרת כי כבר הכרתי את המפקדים באירועי קיצון. אחד המג"דים בפיקודי חטף במהלך המלחמה רסיס ברגלו ולא דיווח על כך עד שלא יצאנו מלבנון.

לאחר תקופה קצרה נשלחו חיילי ומפקדי החטיבה לאימון באליקים. באוקטובר החלו ארבעת הגדודים להתאמן אימון אינטנסיבי ומורכב, בשילוב כוחות שריון וארטילריה - זאת כלקח חשוב מהמלחמה.

היות ובמלחמה לקתה בחסר הפעלת האש ברמות הזוטרות, קיים המאו"ג השתלמות אש אוגדתית ברמת המ"פ לשיפור הכשירות. כך נעשה גם בתחום המודיעיני בחטיבה, מרמת העזרים ועד רמת הכרת האויב. בתחום הלוגיסטי העמקנו ואימנו את אנשי הלוגיסטיקה, כולל הקמת פלוגת הקשר מחדש.

לאחר כשמונה חודשים, קבע הפיקוד אימון למפקדי וחיילי האוגדה להעלאת הכשירות האוגדתית, בעיקר ברמת המפקדים והמסגרות. תרגיל זה ארך שבוע ימים. חטיבת "עודד" הובילה במהלכו את האוגדה ועמדה בכל המשימות ברמה המקצועית הנדרשת. גם בתרגיל זה מפקדי הגדודים והפלוגות הוכחו רמה מקצועית לוחמנית גבוהה, תוך הקניית יכולות חדשות ויצירת סינרגיה בין המסגרות השונות בחטיבה ומול יחידות האוגדה.

מטה החטיבה במילואים - אורן קצין האג"ם האגדי, מלטנסקי קצין הארטילריה המקצוען, ניר קצין הקשר המומחה, רומן קצין המודיעין האומן ואחרים - הוו עמוד התווך לניהול המלחמה ודאגו לעבוד מסביב לשעון על מנת למלא אחר המשימות ולהוריד פקודות מקצועיות ליחידות החטיבה.

חטיבת "עודד", שגויסה כשבועיים לאחר תחילת המלחמה - הוכיחה שוב ושוב את יכולותיה בביצוע משימות ללא דופי, זאת בשל הערכים איתנים שיצקו המפקדים לאורך השנים בלוחמים ותומכי הלחימה. אן לי ספק שחטיבה זו תמשיך להוביל ולנצח.

תודתי העמוקה למפקדים שפעלו תחת פיקודי, לקצינים ולחיילים הלוחמים והאמיצים, לתומכי הלחימה שהכינו את החטיבה למלחמה, לעמיתיי המח"טים שלחמו לצידי לאורך כל התקופה ולאלה שסייעו לנו בכל אשר דרשנו ונדרשו אליו.
הערכה רבה למפקדי, תא"ל ארז צוקרמן על הגיבוי ועל התמיכה לאורך כל ימי הלחימה, על אומץ הצבאי ועל הערכים שניחן בהם לאורך כל התפקידים בצה"ל.

הלוחמים הגיבורים שנפלו וחירפו את נפשם לשמירה על אזרחי ישראל ועל המדינה פעלו בעוז ובגבורה, גילו אומץ לב ונחישות בביצוע המשימות. יהי זכרם ברוך.

אל"ם אנואר סעב
מח"ט עוצבת עודד במלחמת לבנון השנייה

 

קישור לכתבה מקורית

  צור קשר
  ליקומפאס בע"מ

השיטה 1 , פרק תעשיה בר לב
ד.נ. משגב 2015600

04-8111434
info@licompass.com

  ליקומפאס טק בע"מ

“אי אפשר ללמד אדם דבר. ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו.”
גלילאו גליליי